זהר

עב) כיון שראה יעקב כך, ידע שהמקום גרם לו, והקיץ משנתו, ונתיירא שמא דבר אחר היה, וישכב כבתחלה. א"ל קב"ה, יעקב, לא כך הוא, אני ה' אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק. ועוד הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך. ולא אתגלה לאומה אחרת, בגילוי השכינה על הארץ.