זהר

שנד) וע"ד כתיב, יי' בקר תשמע קולי. ולא כתיב יי' תשמע קולי. אלא לגבי בקר דאברהם קאמר. בקר אערך לך ואצפה. תרי בקר אמאי. אלא חד בקר דאברהם. וחד בקר דיוסף. דכתיב הבקר אור, ומתרגמינן צפרא נהיר, נהיר ודאי. אערך לך ואצפה, אערך לך מהו. אלא אסדר לך בוצינא דילך לאדלקא. כד"א ערכתי נר למשיחי. ולגבי בקר דיוסף קאמר, דההוא סדורא דבוצינא דיליה הוא.

פירוש הסולם

שנד) וע"ד כתיב ה' וגו': וע"כ כתוב, ה' בקר תשמע קולי, ולא כתוב, ה' תשמע קולי. כי אל בקר של אברהם אומר. בקר אערך לך ואצפה. שואל, ב' בקר למה. ומשיב, אלא בקר אחד הוא של אברהם, שהוא חסד. ובקר אחד הוא של יוסף, שכתוב, הבקר אור ומתרגמינן, צפרא נהיר. דהיינו מאיר, שהוא מאיר ודאי. וההפרש הוא כי בוקרו של אברהם, הוא חסד מכוסה מחכמה. ובקרו של יוסף, הוא חסד מגולה בהארת החכמה. אערך לך ואצפה, מהו אערך לך. אלא אערך לך הנר שלך להדליק, היינו כש"א, ערכתי נר למשיחי. וזה אומר לבוקרו של יוסף, כי העריכה של הנר היא שלו.