זהר

קכד) ומשיחא דא משבטא דאפרים הוא, ומזרעא דירבעם בן נבט הוי בריה דאביה, דבעולימוי מת, וההוא יומא דמת, אתייליד ליה בר, ואתנטיל מבי ירבעם למדברא. ולתמן נטלו מאה ושבעין גברין, כלהו זכאין משבטא דאפרים, דלא אשתכחו בחובא דירבעם.

פירוש הסולם

קכד) ומשיחא דא משבטא וכו': ומשיח זה הוא משבט אפרים, ומזרע ירבעם בן נבט, הוא בנו של אביה, שמת בנעוריו, ובאותו יום שמת נולד לו בן. ונלקח מבית ירבעם אל המדבר. ושם לקחוהו מאה ושבעים גבורים, שכולם היו צדיקים משבט אפרים, שלא נמצאו בחטאו של ירבעם.