זהר

רפד) אזיל ובעי לארגשא עלמא, ומיא סליקין מגו שאר תהומין, ובעאן לחפיא עלמא, אינון דמעין רתיחין יתיר מכל אשא דעלמא. ומגו תוקף דרתיחו דלהון, אקפו מיא, גו ימא דנקפא. ואלמלא דרמז קב״ה חד נשיבו מסטרא דאברהם, מעמודא דיליה, ואחזי על עלמא, לא יכיל למיקם אפילו רגעא חדא.

פירוש הסולם

רפד) אזיל ובעי לארגשא וכו׳: (חסר ההתחלה) הולך ורוצה להרעיש העולם. והמים עולים מתוך שאר התהומות, ורוצים לכסות העולם. אלו הדמעות, דהיינו ב׳ דמעות שמוריד הקב״ה לים הגדול (כנ"ל אות רע״ג) הם רותחים יותר מכל אש שבעולם, ומתוך תוקף רתיחתם הם מקפיאים המים בתוך ים הקפוי. כי הדמעה האדומה הנופלת לתהום הנקרא סגדו״ן, מקפאת המים (כנ״ל אות רע"ד) כי הם מעוררים שליטת השמאל, ושליטת השמאל בלי ימין מקפיא הים (כנ״ל ב״א דף רמ״ז ד"ה ימא דקאפו) ואם לא היה רומז הקב״ה שהוא קו האמצעי, ע״י מסך דחירק (כנ״ל לך דף י״ג ד״ה ונתבאר) שבזה רומז לנשיבת רוח אחד מצד אברהם, שהוא חסדים, מן העמוד שלו, דהיינו קו הימין, שיתיחד עם השמאל, ומראה הארתו על העולם, לא היה העולם יכול לעמוד אפילו רגע אחד.