זהר

רעו) ובגין דנפיק מלעילא, אית ליה רשו לאכללא ימינא בגויה. וכד אתכלילא ימינא בגויה, כדין איהי בחדוא, ואחיד בגו ימא תתאה תחות רישא. דכתיב שמאלו תחת לראשי, כדין אתקרי אלהי"ם, דהא אזיל אל הים האחרון. ודא איהו חדרא תליתאה, מההוא מלך עילאה.

פירוש הסולם

רעו) ובגין דנפיק מלעילא וכו': ומשום שהשם אלקים, שהוא גבורה דז"א, יוצא מלמעלה, משם אלקים שבבינה, יש לו רשות לכלול הימין עם השמאל. וכשנכלל הימין עם השמאל, אז ז"א הוא, בשמחה, ואוחז בים התחתון, שהוא המלכות, תחת הראש, כלומר, שמשפיע אל ג"ר שלה, שנק' ראש. שכתוב, שמאלו תחת לראשי. אז נקרא ז"א אלקים, כי הוא הולך אל הים האחרון. וזה הוא החדר השלישי הנמשך מאותו המלך העליון שהוא בינה. (כנ"ל אות רס"ז).
פירוש. ז"א נמצא תמיד בחסדים מכוסים מחכמה, דהיינו תחת שליטת הימין. כי אין השמאל יכול להתגלות בו מחמת שליטת הימין. חוץ משעה שמזדווג עם המלכות, שאז מתעורר להמשיך החכמה שבשמאל לצורך המלכות. וז"ש, כדין אתקרי אלקים, שה"ס הארת החכמה שבשמאל דהא אזיל אל הים האחרון, משום שהולך להשפיע אל הים האחרון שהוא המלכות. ולולא זה, אין השם אלקים מתעורר בו.