זהר

רע) דמיכא"ל גבריא"ל נוריא"ל רפא"ל, שלטין על ד' יסודין טבין דב"נ, דאינון מיא ואשא ורוחא ועפרא, וכל חד אית ליה ד' אנפין. עון משחית אף וחימה, תליין על מרה לבנה, דריאה דעביד סרכא. ובמרה סומקא דכבד, דאתאדם במאדים. ובמרה ירוקא דאחידא בכבדא, דאיהו חרבא דמלאך המות, דאתמר בה ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות. ובמרה שחורה, לילית, שבתי, שולטנותא בטחול, דאיהו עציבו, שאול תחתית, עניותא וחשוכא בכיה והספדא ורעבון.

פירוש הסולם

רע) דמיכאל גבריאל וכו': כי מיכאל גבריאל נוריאל רפאל, שהם ד' חיות המרכבה, שולטים על ד' יסודות טובים של האדם, שהם מים אש רוח עפר שה"ס ח "ג תו"מ, וכל אחד מהם יש לו ד' פנים, אריה שור נשר אדם. ועון ומשחית אף וחימה תלוים על מרה לבנה, שהיא הריאה שעושים בה סרכה, ועל מרה אדומה שבכבד שמתאדם במאדים. ובמרה ירוקה הנאחזת בכבד, שהיא חרבו של מלאך המות, שנאמר בה ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות. ובמרה שחורה, שהיא לילית, שהיא כוכב לכת שבתי, שהיא שליטת הטחול, שהוא עצבות, שאול תחתית, עניות וחושך בכי והספד ורעבון.
פירוש, ד' יסודות טובים של האדם מים אש רוח עפר, הם בחינת ד' החיות. מיכאל גבריאל נוריאל רפאל, שהם בפנימיות ד' קליפות רוח סערה, ענן גדול, אש מתלקחת, ונוגה. וכמו שד' החיות מלובשות בפנימיות ד' קליפות אלו, כך ד' יסודות שבאדם מלובשים בד' קליפות עון משחית אף וחימה. אשר עון, הוא כנגד נגה, משחית הוא כנגד אש מתלקחת, אף, כנגד רוח סערה. חימה, כנגד ענן גדול.
וז"ש, דמיכאל גבריאל נוריאל רפאל שלטין על ד' יסודין טבין דבר נש, דאינון מיא ואשא ורוחא ועפרא. כלומר שד' יסודות ארמ"ע, הם בחינות ד' חיות באדם כמו ד' מלאכים אלו. וכל חד אית ליה ד' אנפין. דהיינו כמו ד' החיות שלמעלה, שיש לכל אחת מהן ד' פנים. וכמו שהחיות של מעלה, מלובשות בד' קליפות, שהן, רוח סערה, ענן גדול, אש מתלקחת, ונוגה. כך ד' חיות שבאדם שהן ארמ"ע, מלובשים בד' קליפות, עון, משחית, אף, וחימה. וז"ש, תליין על מרה לבנה דריאה דעביד סרכא. כי בריאה שוכנת קליפת נגה שה"ס המסך דצמצום ב' (כנ"ל באות רס"ז) אשר באדם נקראת עון. שממנו הסרכות שבריאה. ובמרה סומקא דכבד דאתאדם במאדים, שהוא כנגד הקליפה דאש מתלקחת, שהוא מצמצום ב' שאין הדינים שבה מחמת עצמה, אלא מחמת התערבותה במלכות, וע"כ נקראת אש מתלקחת, שמתלקחת מאש אחרת, וע"כ אומר, דאתאדם במאדים, שהאדמימות באה לה מחמת אודם אחר. ובאדם נקראת קליפה זו משחית. ובמרה ירוקה דאחידא בכבדא דאיהו חרבא דמלאך המות. שהוא כנגד הקליפה דרוח סערה, הנמשכת ממלכות דצמצום א', שממנה באה המיתה (כנ"ל ויצא י"ג ד"ה סתרא) וז"ש, דאיהו חרבא דמלאך המות. ובאדם נקראת קליפה זו בשם אף. ובטחול, דאיהו עציבו שאול תחתית עניותא וכו', ה"ס הקליפה דענן גדול, שהיא נמשכת ממסך דצמצום א'. שבאדם היא נקראת חימה. ובתוך ד' קליפות אלו, עון, משחית, אף, וחימה, מלובשים ארבעה יסודות ארמ"ע, שהם בחינת ד' חיות שבאדם.