זהר

תקמט) ואי תימא, זכור, לא אצטריך לאתקדשא, דהא מניה נפקין כל קדושין דעלמא, לאו הכי. דהא דא אצטריך לאתקדשא ביממא, ודא אצטריך לאתקדשא בליליא, וכל קדושין נטלין לון ישראל לבתר, ואתקדשן בקדושי דקב"ה.

פירוש הסולם

תקמט) ואי תימא זכור וכו': ואם תאמר, זכור, שהוא ז"א, אינו צריך להתקדש, מישראל, שהרי ממנו, יוצאות כל הברכות והקדושות של העולם. אינו כן. כי זה, ז"א, צריך להתקדש ביום השבת. וזה, המלכות צריך להתקדש בליל שבת. וכל הקדושות מקבלים אח"כ ישראל, ומתקדשים בקדושה של הקב"ה.