זהר

תקמב) תו, אלין תרין אתוון, סלקין ונחתין, ובטשי בתרין אתוון, דסופא דכ"ב אתוון. וסלקי, חד בחמש דרגין, וחד בחמש דרגין. ואלין עשר אמירן לאכללא לכ"ב אתוון, י"ב שבטין בתרין אתוון, ועשר אמירן דתרין אתוון דסופא, הא כ"ב אתוון, כללא דאורייתא. ורזא דא, ירית מרגלא עלאה, בההוא כרסייא דע"ב, ונהרין כ"ב אתוון.

פירוש הסולם

תקמב) תו, אלין תרין אתוון וכו': ועוד, אלו ב' אותיות, דהיינו ב' יודין דאהיה יה"ו, עולות וירדות ומזדווגות בב' אותיות שבסוף כ"ב אותיות המסודרות בסדר תשר"ק, שהן ב' א'. ועולות בהארתם, אחת בחמש מדרגות ואחת בחמש מדרגות, כנגד עשרה מאמרות, ואלו עשרה מאמרות כוללים כ"ב אותיות. כי י"ב שבטים יצאו בב' אותיות ת' ש' עם עשרה מאמרות של ב' אותיות דסוף שהן ב' א', הרי הן כ"ב אותיות שהן כלל התורה. דהיינו ז"א שנקרא תורה. שהוא נבנה מכ"ב אותיות אלו. ועי' להלן (בזהר תרומה דף קל"ב ע"א ד"י) ששם מבואר זה היטב בסוד השיר של שבת, אל אדון. וסוד זה יורש מרגלא העליונה בכסא ההוא של ע"ב, ומאירים כ"ב האותיות.