זהר

תקלח) ה' דאשתאר, איהי סלקא בשמא חד, לאתחברא בהדייהו, ואיהי אדני. וכל אלין שמהן, בלטין ונצצין ונפקי ושלטי בהאי יומא. כיון דאלין שלטי, נפק ההוא מרגלא עלאה, בלטא מנצצא. ומגו נציצו דילה, לא אתחזי בה גוון.

פירוש הסולם

תקלח) ה' דאשתאר איהי וכו': ה' דאהיה שנשארה, במקום החזה כנ"ל, היא עולה בשם אחד להתחבר עמהם והוא אדני. ולהלן מבאר שירדה משם למרגלא תתאה וכל אלו השמות בולטים ומנוצצים ויוצאים ושולטים ביום ההוא. בשבת כיון שאלו שולטים יוצאת מרגלא עליונה, שהיא ג"ר דבינה, בולטת ומנוצצות ומתוך התנוצצות שלה לא נראה בה גוון. כי מאירה רק בחסדים, ואור החסדים אין בו גוון כנ"ל.