זהר

תקלז) ואלין תרין אתוון דנהרן, מתחבקן דא בדא, אינון ידו"ד ידו"ד מצפץ מצפץ, ברזא דתליסר מכילן דרחמי. ואלין תרין אתוון, כד עאלין דא בדא, וכד מתחבקן דא בדא, זקפין רישא, ונהרן ומנצצן על כלא, באינון חד סרי ענפין, דנפקין בכל סטר.

פירוש הסולם

תקלז) ואלין תרין אתוון וכו': ואלו ב' אותיות המאירות, שהן י' דאהיה וי' דיה"ו, שמתחבקות זו בזו, הן, הוי"ה הוי"ה, מצפץ מצפץ בסוד שלש עשרה מדות הרחמים. ואלו שתי האותיות כשנכנסות זו בזו, ומתחבקות זו בזו, זוקפים ראש, דהיינו שמשיגים ג"ר, ומאירים ומנוצצים על כל, באלו י"א ענפים היוצאים מכל צד, דהיינו מצד ימין י"א ומצד שמאל י"א, שהם כ"ב אותיות התורה כנ"ל, שכל התורה והחכמה מתגלה ע"י כ"ב אותיות.
פירוש. יש ב' שמות הויה קודם י"ג מדות הרחמים שהם, אל רחום וחנון וגו'. והויה בא"ת ב"ש הוא מצפץ, וסוד י"ג מדות הרחמים הם בדיקנא דא"א, וב' פאתי הראש הקודמים לדיקנא ה"ס ב' שמות מצפץ. וענין ב' שמות אלו מבוארים לעיל (בראשית א' דף ק"ה אות קי"ב בסולם, ובמראות הסולם ע"ש) ותמצית הדברים, שהכלים הריקנים שנשארו בראש א"א אחר הסתלקות האורות דג"ר דג"ר, לא יכלו להשאר בראש א"א מחמת עוביותם, ויצאו מראש א"א ונתלו בחוץ על עור הראש דא"א. והם המכונים שערות דא"א. ואחר שיצאו נבקעו לב' חצאי מדרגה, שכו"ח נשארו על ראש א"א, ובינה ותו"מ יצאו ממדרגת ראש ונעשו לשערות דיקנא. ולעת גדלות יורדת המלכות שבסיום שערות ראש לסיום שערות דיקנא, ואז עולות שערות דיקנא בחזרה לשערות ראש ונעשות מדרגה אחת. והנה הסיום דשערות רישא הנטהר מכל דין מחמת ירידת המלכות משם, הוא הנקרא בשם מצפץ. והוא מצפץ הימני, שבסיום שערות ראש הנקרא פאה. ואותו הסיום הימני שנטהר נעשה לראש לשערות דיקנא, והוא מצפץ השמאלי. עש"ה.
וז"ס ב' יודין יוד דאהיה ויוד דיה"ו, שאומר כאן, שמתחברים בסוד ב' שמות מצפץ מצפץ. כי י' דאהיה, ה"ס שליש תפארת העליון עד החזה, כנ"ל, בדבור הסמוך, שבעת הקטנות עלתה שם המלכות במקום החזה, בסוד י' הנכנס באור ונעשה אויר, בחי' רוח בחסר ג"ר. ועתה ביום השבת כשירדה המלכות ממקום החזה, ונטהר הת"ת, מכל דין, נקרא הת"ת עתה בשם מצפץ. והוא מצפץ הימני. הרי שי' דאהי"ה ה"ס מצפץ. וכשהי' הזו מאירה בי' דיה"ו, ונעשתה לראש אליה, נקרא הי' דיה"ו ג"כ בשם מצפץ, אלא שה"ס מצפץ השמאלי כנ"ל.