זהר

תסח) והאי איהו מלאך, דלזמנין דכר, ולזמנין נוקבא, והכי איהו, דבזמנא דאיהו אזמין ברכאן לעלמא, כדין איהו דכר, ואקרי דכר. כדכורא דאזמין ברכאן לנוקבא, הכי איהו אזמין ברכאן לעלמא. ובזמנא דקיימא בדינא על עלמא, כדין אקרי נוקבא, כנוקבא דאיהי עוברא, הכי איהו אתמלי מן דינא, וכדין אקרי נוקבא. ועל דא לזמנין אקרי דכורא, ולזמנין אקרי נוקבא, וכלא רזא חדא.

פירוש הסולם

תסח) והאי איהו מלאך וכו': וזה הוא מלאך, שפעם הוא זכר ופעם הוא נקבה, וכך הוא, שבזמן שהוא מזמין ברכות לעולם, אז הוא זכר, ונקרא זכר. כזכר המזמין ברכות לנוקבא, כך הוא מזמין ברכות לעולם, ובזמן שנמצא בדין על העולם, אז נקרא נקבה, כנקבה שהיא מעוברת, כן הוא מתמלא מן דינים, ואז הוא נקרא נקבה. וע"כ פעם נקרא זכר ופעם נקרא נקבה, והכל סוד אחד.