זהר

תב) אלא, ויט שמים וירד, לאן נחת. אמר ר' יוסי, נחית בדרגוי, מדרגא לדרגא, ומכתרא לכתרא, עד דאתדבק בהאי ארץ, וכדין אתנהר סיהרא, וקיימא באשלמותא. הה"ד ויט שמים וירד, להאי ארץ. וכדין כתיב, על הר סיני. מה קיימא על הר סיני, הוי אימא דא שכינתא.

פירוש הסולם

תב) אלא ויט שמים וגו': ומשיב, אלא ויט שמים וירד, לאן נחת, אמר ר' יוסי, ירד במדרגותיו ממדרגה למדרגה מכתר לכתר עד שנתדבק בארץ הזו, שהיא המלכות, ואז הלבנה שהיא המלכות, האירה ועמדה במלואה. ז"ש, ויט שמים וירד, לארץ הזו. ואז כתוב, על הר סיני. מי עמדה על הר סיני, הוי אומר, השכינה. וירד אל השכינה.