זהר

שצט) תנן, כתיב, ביום ההוא אענה נאם יי' אענה את השמים והם יענו את הארץ. אענה את השמים, שמים ממש. דכתיב השמים כסאי. והם יענו את הארץ. הארץ ממש, דכתיב והארץ הדום רגלי. שמים שמים עלאין. וארץ ארץ עלאה. דתניא, כד אתקן שמים דא בתיקונוי, אתקן לקבליה דהאי ארץ, ותיאובתיה לקבלה, בחד דרגא דאקרי צדיק. כמה דכתיב, וצדיק יסוד עולם, ואתדבק בהאי ארץ.

פירוש הסולם

שצט) תנן כתיב וכו': למדנו, כתוב, ביום ההוא אענה נאם ה' אענה את השמים והם יענו את הארץ. אענה את השמים היינו השמים ממש שהוא ז"א, שכתוב, השמים כסאי, שבינה אומרת, הז"א הוא כסאי. והם יענו את הארץ, הארץ ממש, שהיא המלכות. שכתוב, והארץ הדום רגלי. שמים, היינו שמים עליונים, שהוא ז"א. וארץ, ארץ עליונה, שהיא המלכות. שלמדנו, כשנתקן השמים הזה בתקוניו, נתתקן כנגד ארץ הזו, והשתוקקותו כנגדה. הוא במדרגה אחת שנקראת צדיק, שכתוב, וצדיק יסוד עולם. והתדבק בארץ הזו.