זהר

שצו) אשר הוצאתיך מארץ מצרים, דכתיב יובל היא קדש תהיה לכם, וכתיב אם הבנים שמחה. וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור, הא אימא ובנין. יתבא אימא יתבין בנין. כלהו בחדוה בשלימותא. וע"ד כתיב, אם הבנים שמחה. מתעברא אימא, כלהו מתעברן מדוכתייהו. וכתיב, לא תקח האם על הבנים. ותנינן, לא יעביד בר נש חובי לתתא, בגין דאתעבר אימא מעל בנין.

פירוש הסולם

שצו) אשר הוצאתיך מארץ מצרים: היינו שכתוב, יובל היא קדש תהיה לכם. שהיא בינה. וכתוב אם הבנים שמחה. וכתוב, וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור. שהיא בינה הנקראת שנת החמשים, ונקראת אמא. הרי אמא ובנים. אמא שהוציאנו ממצרים, ובנים שהם, אנכי שהיא בת. ה' אלקיך שה"ס בן, כנ"ל. יושבת אמא יושבים הבנים, כולם בשמחה בשלימות. ועל זה כתוב, אם הבנים שמחה. נעברה אמא, כולם נעברים ממקומם, וכתוב, לא תקח האם על הבנים, ולמדנו שפירושו, לא יעשה אדם חטאים למטה הגורמים להעביר אמא מעל הבנים.