זהר

ע) אם עולה קרבנו, ר׳ חייא פתח, כי לא מחשבתי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי. כי לא מחשבתי מחשבותיכם, מחשבתי כתיב חסר בלא ו׳, ת״ח, מחשבה דקב״ה, היא עלאה ורישא דכלא, ומההיא מחשבה אתפשטו ארחין ושבילין, לאשתכחא שמא קדישא, ולאתקנא ליה בתקונו, כדקא יאות. ומההיא מחשבה אתנגיד ונפיק שקיו דגנתא דעדן, לאשקאה כלא. ומההיא מחשבה, קיימין עלאין ותתאין. ומההיא מחשבה, משתכח תורה שבכתב ותורה שבע״פ.

פירוש הסולם

ע) אם עולה קרבנו: ר׳ חייא פתח. כי לא מחשבתי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי. כי לא מחשבתי מחשבותיכם, מחשבתי כתוב, חסר, בלי ו׳. בוא וראה. מחשבה של הקב״ה שהוא ספירת החכמה, היא עליונה וראש הכל. כי פרצוף ז״א מתחיל מחכמה, והכתר שלו הוא מאמא. וממחשבה ההיא נתפשטו אורחות ושבילים, להמצא השם הקדוש, ולתקן אותו בתקוניו כראוי. וממחשבה ההיא נמשך ויוצא השיקוי של הגן העדן להשקות הכל, וממחשבה ההיא מתקיימים עליונים ותחתונים. וממחשבה ההיא נמצא, דהיינו שנאצלה על ידה, תורה שבכתב, שהיא ז״א, ותורה שבעל פה, שהיא המלכות.