זהר

רכה) רבי ייסא אמר, השירה הזאת ליי', דא הוא נהרא דנפיק מעדן, דכל משחא ורבו נפיק מניה, לאדלקא בוצינין. ומשמע לבתר דכתיב אשירה ליי', דא הוא מלכא קדישא עלאה, ועל דא לא כתיב אשירה לו.

פירוש הסולם

רכה) ר' ייסא אמר וכו': ר"א, השירה הזאת לה', זה הוא הנהר, שהיא בינה, היוצא מעדן, שהיא חכמה, דהיינו בינה שיצאה מראש דא"א, שכל השמן והגדלות, דהיינו כל המוחין שבזו"ן ובי"ע, יוצאים ממנו. וזה נשמע מהכתוב שלאחריו, שכתוב, אשירה לה', שזה הוא מלך הקדוש העליון, דהיינו ז"א, ועל כן לא כתוב, אשירה לו, כי לה' הקודם, שבשירה הזאת לה', היא בינה ולא ז"א.