זהר

רכא) השירה שיר זה מבעי ליה. אלא שירתא, דקא משבחת מטרוניתא למלכא. ומשה מתתא לעילא קאמר, והא אוקמוה. ליי': בגין דאנהיר לה מלכא אנפאה, ר' יוסי אמר, דכל אינון משחין, דהוו נגדין, משיך מלכא קדישא לקבלה, בגיני כך משבחא ליה מטרוניתא.

פירוש הסולם

רכא) השירה, שיר זה וכו': שואל. כתוב, השירה לשון נקבה, שיר זה היה צריך לומר, לשון זכר. ומשיב. אלא היא שירה שהמטרוניתא משבחת אל המלך, שהוא ז"א. ומשה ממטה למעלה אמר. מן המלכות אל ז"א. וע"כ אומר שירה, לשון נקבה. וכבר בארוה. לה', היא שרה לה' משום שהמלך האיר לה פנים. ר' יוסי אמר, כל אלו השמנים, דהיינו האורות, שהיו נמשכים, משך לה המלך הקדוש, משום זה שבחה לו המטרוניתא.