זהר

קכו) ואנתתא אחרא, מאן ברכאן דילה. ברכתא דבעז ורות, כד"א, ויאמרו כל העם אשר בשער והזקנים עדים יתן יי' את וגו', דודאי בתולה בז' אתברכא, ולא אתתא אחרא ברזא דא. כיון דמטו בחקל חד, חמו אילנין, יתבו תחותייהו. אמר רבי אבא, הא צחותא דמלי דאורייתא. ניתיב.

פירוש הסולם

קכו) ואנתתא אחרא מאן וכו': שואל, ואשה אחרת, דהיינו אשה אלמנה או גרושה, שנשאת לאיש, מאין הן הברכות שלה. ומשיב, מן הברכות של בעז ורות. כש"א, ויאמרו כל העם אשר בשער והזקנים עדים יתן ה' את וגו'. כי ודאי רק בתולה מתברכת בשבע ברכות, ואין אשה אתרת בסוד זה. כיון שהגיעו לשדה אחד ראו אילנות. ישבו תחתיהם. אמר ר' אבא הרי צחות לדברי תורה כאן. נשב.