זהר

ת) והא אוקמוה, א״ל ו״ה. א״ל: דא אברהם. דכתיב, ביה, האל הגדול. ו׳ דא קב״ה. ה׳ דא כנסת ישראל. ודא הוא אלוה. ואינון עבדין ליה לב״נ, ומתקנין ליה בכל יומא, ובג״כ כתיב, עושי, כד״א ישמח ישראל בעושיו. א״ר יוסי, ודאי כך הוא, וכלא חד מלה.

פירוש הסולם

ת) והא אוקמוה וכו׳: והרי העמדנו אשר אלוה, הוא אותיות א״ל ו״ה, אל, זה אברהם שכתוב בו, האל הגדול. ו׳, זהו הקב״ה, דהיינו ז״א. ה׳, זו כנסת ישראל, דהיינו מלכות. וזה הוא אלוה. שרומז, לחסד ולז״א ולמלכות. והם עושים את האדם ומתקנים אותו בכל יום, וע״כ כתוב, עושי, כמו ישמח ישראל בעושיו. שסובב על הקב״ה. א״ר יוסי, ודאי כך הוא. והכל דבר אחד.