זהר

שצא) וכיון דנשרא מסתכל גו חשוכא רברבא, מאיך לתתא, ונטיל ליה לשלמה מלכא תחות גדפהא שמאלא, ומכסייא ליה. וקיימא על אלין שלשלאי, ואזלא ומקרבא לגבייהו, ושלמה כדין אפיק עזקא, דחקיק עליה שמא קדישא, ושוי בפומא דנשרא. ומיד, אינון הוו אמרי, כל מה דבעי שלמה מלכא, ומתמן הוה ידע שלמה חכמתא. הה"ד, ויבן וגו' את תרמוד במדבר בארץ. וכי בניינא הוה עביד בארץ. אלא מהו ויבן. אסתכל בסכלתנו, וידע לההוא דוכתא, למנדע ביה חכמתא.

פירוש הסולם

שצא) וכיון דנשרא מסתכל וכו': וכיון שהנשר היה מסתכל לתוך החושך הגדול, השפיל לעוף למטה, ולקח את שלמה המלך תחת כנפו השמאלית וכיסה אותו. והנשר עמד על אלו הכבלים של עוזא ועזאל, והלך וקרב אליהם. אז הוציא שלמה טבעת, שחקק עליה השם הקדוש, ושם בפי הנשר. ומיד הם, עוזא ועזאל, היו אומרים כל מה שרצה שלמה המלך. ומשם היה יודע שלמה חכמה. ז"ש, ויבן וגו' את תרמוד במדבר בארץ. שואל, וכי בנין היה עושה בארץ. אלא מהו ויבן. הוא לשון הבנה, שנסתכל בתבונה וידע אותו מקום תרמוד, לדעת בו חכמה. ביאור המאמר תמצא לעיל (פרשת משפטים אות שמ"ה בהסולם).