זהר

שפז) פתח ואמר, כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף וגו'. ליכא בעלמא מאן דאיהו ברחמי על בנוי כנשרא, והא אוקמוה דכתיב, ויאכלוה בני נשר, דאיהו רחמנא על בנוי. ומגו דהשתא עידן דרחמי, אתא נשרא דא ואסחר עלנא. בשעתא דא איהו רחמי, לכל אינון בי מרעי. ודא איהו דכתיב, יי' בקר תשמע קולי. ודא בקר דאברהם, ואתערותא דיליה.

פירוש הסולם

שפז) פתח ואמר כנשר וגו': פו"א, כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף וגו'. אין בעולם מי שירחם על בניו כמו הנשר. וכבר העמידוהו, שכתוב, ויאכלוה בני נשר. כי הוא רחמן על בניו. ומתוך שעתה הוא עת רחמים, בא נשר הזה וסבב אותנו. בשעה זו היא רחמים לכל אלו החולים שבבית משכבם. וזה הוא שכתוב, ה' בקר תשמע קולי. זה הוא בקר של אברהם, שה"ס החסד, והתעוררותו של החסד.