תוכן

ח) והנה מה שמסרה רחל לאחותה, הוא הא"י דשם אדנ"י. כי ידוע דשם זה הוא ברחל, ונתנה ללאה מזה השם א"י, ונשאר בה ד"נ. ולכן אמרה (בראשית ל') דנני אלהים וגו', ותקרא את שמו ד"ן. ולכן נאמר לקין (שם ד') אי הבל אחיך, שפגם בא"י שבלאה. ולכן שמאי, היה בשמו שני אותיות הללו, שהיה מבחינת לאה. וזהו שמאי: ש"ם א"י, כי לעולם ש"ם הוא במלכות. בסוד ומה תעשה לשמך הגדול, והא"י שבלאה כנ"ז. והלל היה מבחינת רחל, שכן עולה ה'לל ס"ה, כמנין אדנ"י שברחל.