תוכן

סט) ונבאר עתה, ביאור מלות תהלות לאל עליון כו', הנה בזוהר אמרו, שבתהלות לאל עליון כו'. כדין נחית מלכא לקבל כו'. וביאור דבר זה הוא, במה שנתבאר אצלינו לעיל, כי לא נכנסו בק"ש, רק המוחין דו"ק בלבד, והג"ר נשארו למעלה בראשו דז"א, בסוד אור המקיף. והנה פשוט הוא, שהיסוד דאבא המלובש בתוך דעת דז"א, כיון שהוא זכר, הוא ארוך, ומתפשט יותר למטה ממה שמתפשט יסוד דאימא, הנתון ג"כ שם, והוא יושב במקום המוח הנקרא דעת, בין תרין מוחין חו"ב. והנה קצה היסוד בעצמו, כיון שהוא ארוך, הנה הוא מתפשט ונמשך, עד תרין פרקין אמצעיים דנ"ה.