תוכן

סב) ובזה תבין, היות בשחרית דשבת ארבע תפילות, ב' בקול רם, וב' בלחש, שהם: תפלת שחרית ומוסף, כל א' כפולה לב'. ובכל עמידה מהם, עולה הז"א מדרגה אחת, ובכל עליה מהם צריכה לחזור ולהיות נקודה קטנה, ואח"כ חוזרת להעשות פרצוף גמור מחדש, בכל עליה ועליה. וצריך בכל עמידה מהם. לומר ברכת אבות, כדי לחזור ולתקנה בבחינת פרצוף בהיותה אחור באחור. ואח"כ להחזירה פב"פ, ולעשותה פרצוף שלם. אמנם לא ראי זה כראי זה, כי לא התפלות שוות, כי כפי עליית המדרגות כך יהיה סדר ההארות, וכונתם הפרטיות, לכל אחת ואחת, ושמותם הפרטיות בכל א' וא', ולכן בכל עמידה יש כונה מיוחדת בפני עצמה, בשחרית, או במוסף, או במנחה, או בערבית, או בחול, או בשבת, או ביו"ט, או בחנוכה, או בפורים, או בר"ח. ובזה יש חילוקים רבים לאין קץ.