תוכן

סא) ונחזור לבאר ענין ח' פעמים אמת שנזכרו, מן אמת ויציב עד התחלת העמידה. וכבר נת"ל בדרך כללות, ונשלים עתה ביאורם. דע הקדמה א' כוללת, בענין כל העולמות של הקדושה, כי כל בחינת אשר בהיותה למטה, היא גדולה, הנה בעלותה למעלה תהיה קטנה. המשל בזה, בענין המלכות דאצילות, אשר בהיותה למטה, היא גדולה, הנה בעלותה למעלה, היא קטנה. והענין הוא, אשר בהיותה למטה בעולם בי"ע, היא שם בבחינת פרצוף שלם. הנה כאשר תעלה במעלה בעולם האצילות, באחורי ז"א, כי שם ביתה ומקומה האמיתי, ושם איננה אלא בבחינת נקודה קטנה, כי כל בחינת פרצופה בהיותה למטה, איננה מספיק לה להיותה נקודה בהיותה למעלה, וצריכה פעם אחרת להעשות פרצוף שם בהיותה אחורי ז"א, ואח"כ תוכל לחזור עמו פב"פ. ואחר שתחזור עמו פב"פ, תחזור היא אז פעם אחרת להיות נקודה קטנה, לפי שאור הפנים הוא גדול מאד לאין קץ, על אור האחוריים, ואז צריכה פ"א להעשות פרצוף אחר, כדי שתוכל לעמוד עמו פב"פ כנגד נה"י שלו כנודע. ואם תרצה לעלות מדרגה אחרת עד חג"ת שלו, אשר ז"ס ענין חזרת העמידה, שחוזר הש"צ בקול רם, כמו שיתבאר במקומו בע"ה. הנה אז גם הזכר צריך לעלות עמה בהכרח, ואז היא צריכה לחזור עמו אחור באחור פ"א, מפני גבהו ומעלתו של ז"א, ואז חוזרת לחזור פ"א פב"פ, ולהעשות פרצוף אחר מחדש.