תוכן

מד) ונבאר עתה כונה א', עם שגם היא נקשרת עם הכונה הנזכרת, והכל עולה לסגנון א', וזה גורם את זה. הנה נת"ל, שעדיין עתה רחל עומדת למטה בעולם הבריאה, בבחינת נקודה קטנה. ואמנם בעת הק"ש, העלינו אותה לצורך מ"ן, כדי שעי"ז תקבל אור עליון, ועי"כ יתוקן פרצוף ז"א, ויושלם בי"ס גמורות, אשר בתחילה לא היה אלא בסוד ו"ק לבד. וגם נוקבא דז"א, תשתלם בפרצוף גמור, מי"ס גמורות. ואמנם כבר ז"א, נתקנו רמ"ח איבריו, ברמ"ח תיבין דק"ש כנ"ל. וכבר הודעתיך, כי ד' מיני זווגים הם, והיותר מובחר שבהם, הוא זה הזווג דשחרית, שהוא זווג יעקב ברחל. ונודע, כי יעקב ורחל, עומדים אחור באחור, וז"א הנקרא ישראל, מפסיק בין ב' אחוריים שלהם, ובברכות אבות, חוזרים יעקב ורחל (ולאה) פב"פ, כמשי"ת שם. והנה עתה אנו צריכים להמשיך הארה אל יעקב ורחל, כדי שיוכלו לעשות אח"כ בברכת אבות פרצוף גמור.