תוכן

א) בענין הג' פרשיות עצמם בכללותם ובפרטותם, ובענין מה שצוו חז"ל, ליתן ריוח בין הדבקים. ושיש בהם ס' אותיות. ויש בכל הג' פרשיות רמ"ח תיבות כו'. בתחילה נבין מ"ש בתיקונים, בענין לשום ריוח בין הדבקים, ושהם ס' אתוון בק"ש, דעלייהו אתמר ששים גבורים סביב לה כו'. הענין הוא, כי זו"ן דבוקים יחד אחור באחור. ונודע שהנסירה שלהם הוא, ע"י החסדים הנמשכים בז"א. והנה החסדים יורדים בו עתה בעת הק"ש, ואז מתחילין הזו"ן להפרד איש מעל אחיו קצת, וניתן ריוח בין הדבקים. ואח"כ בברכת אבות אז נגמרים לפרד לגמרי.