תוכן

א) כוונה ראשונה, יכוין אל מ"ש בס"ה, שיחשוב עצמו כקרבן, והחלב והדם הנחסרים ממנו ע"י התענית, נחשבים כקרבן, כיצד: הנה הקרבן היה נחלק לב' חלקים, והם: וידוי חרטה בכיה תשובה שיעשה בעל הקרבן על הפירוד שעשה, הוא עולה לגבוה וזהו קרבן לה', רוצה לומר: שמקרב אותיות ההוי"ה, שהפריד בעונו, ויקרב אותם ע"י התשובה שיעשה על הקרבן, לפי שהקרבן נעשים בו ד' מיתות, וכראות בעליו אלו המיתות, יכנע לבבו וישוב בתשובה ויבכה, וזהו חלק א' מן הקרבן, והנה מחשבה וכונה זו, עולה ליחד הדברים הרוחנים.