תוכן

נב) והנה נודע, כי בהתעורר היסוד התחתון אל הזווג, תיכף ברגע מתעורר המוחין, להוריד הטפה זרעית עד היסוד. והנה בברכת שים שלום, מתחלת הטפה לרדת מן המוחין אל היסוד שבו. ונודע, כי טפת הזרע יורדת מן המוח האמצעי, הנקרא דעת, מן החמשה חסדים אשר שם, הנתונים תוך היסוד דאימא, המתלבשת תוך דעת דז"א כנודע. וגם היסוד ההוא דאימא, נקרא שלום, כי כל יסוד ויסוד נקרא שלום. ולכן באומרך בא"י המברך את עמו ישראל בשלום אמן, תכוין להמשיך טפת זרע הה' חסדים, להוציאם מתוך היסוד דאימא, הנתון תוך דעת דז"א, ולהוציא גם מתוך הדעת, ולהוציאם משם, ולהורידה עד היסוד דז"א, הנקרא ג"כ שלום. ולכן תכוין בזו ההויה של חתימת ברכה זו, בניקוד שורק, כנודע כי זאת ההויה בניקוד שורק, היא ביסוד, כנ"ל בשם ספר התיקונים.