תוכן

טו) ופי: תכוין להמתיק שני גבורות, מן החמשה של מנצפך, והם מ"ן, שהם בגי' פי, הנרמז בתיבת ופי. ומתוקם הוא, ע"י ארבעה יודין שבהוי"ה דע"ב, וג' יודין שבהויה דס"ג, הרי ז' יודין, ובאות א' של אדני, יש ב' יודין ואות ו' באמצע הב' יודין כנז"ל, תחבר שני יודין עם הז', יהיו הכל בגי' פי. והענין הוא, כי שני יודין אלו, עם הוא"ו שבאמצע הנחלקת לשתי ווין כנ"ל, הם הי"ו שינים העליונים, וי"ו שינים התחתונים, וכאשר השפע והדינין יורדין מן או"א, הנקרא ע"ב וס"ג, שבהן ז' יודין, יורדין לז"א, הם נטחנין תחילה ע"י השינים הנזכר שבפה העליון, שה"ס השחקים הטוחנים את המן. וכאשר הז' יודין נטחנין תוך הב' יודין שבשינים, מתמתקין שם, ונעשה הכל מן. וזמ"ש חז"ל, למה נקרא שמם שחקים, ששוחקים מן לצדיקים. ואות ו' של ופי, ה"ס ו' שבאות אלף הנזכר.