תוכן

צו) מלכותו: תכוין לעשות הכתר דלאה כתיקונו, ותכוין כי מלכותו היא נוקבא דז"א, הנקרא מלכות כנודע. ותכוין לנעוץ סופו בתחילתו, כי עתה נעשה כתר מלכות בראשה, והם ד' אלפין מן ד' אהיה, אשר לקחתם פשוטים בד' דאחד. ועתה במלת מלכותו הם מתמלאין, ואז הם בגי' תמ"ד. וכבר ידעת כי לאה נקרא מדת ימיו של דהע"ה, בסוד מ"ש ומדת ימי מה היא, כמבואר אצלינו. גם תכוין עתה ברחל, שגם היא נוקבא דז"א, והיא מלכות האמיתי, שהיא הספירה העשירית שבאצילות. והענין יובן במש"ל, כי אעפ"י שעלתה רחל בסוד מ"ן, אין בה כח עתה לקבל המוחין שלה, עד ברכת אבות כנ"ל. אמנם עכ"ז מוכרח הוא, שיורדת לה עתה איזה הארה מן הזווג הזה של אלו המוחין אשר באצילות, עד היכל אהבה שבבריאה, אשר היא עומדת שם. וזו ההארה קראוה רז"ל בלשון ציקי קדרה, שהביאו לה עבדיה בחשאי. וה"ס י"פ שם אהיה, שהוא בגי' ציקי.