תוכן

עא) וביאור ענין זה יותר בביאור הוא, כי הנה המלכות היא דינין וגבורות, וז"ס משחז"ל, תמר בתמרוריתה עומדת, ובקשו חכמים למתקה כו'. והענין הוא, כי המלכות נקרא תמר, לפי שהיא בחינת הש"ך דינין כפולים, כמו שהודעתיך, כי יש דינים באחוריים דז"א, ובאחוריים דנוקביה, והם ש"ך ש"ך. ואמנם כשננסרת המלכות לוקחת כל שני בחינת הש"ך דינין הנזכרים, ונעשית תמר, ולכן אמרו כי בתמרוריתה היא עומדת. ואמנם כדי למתקם, צריך להמשיך אליה שם ייאי הנזכר, מהויה דס"ג הנזכר אשר באימא עלאה, העולה בגימטריא א"ל, כי היא בסוד חסד א"ל כל היום. ובהתחבר א"ל עם תמר, יהיה הכל בגימטריא תרע"א, שה"ס שם אדני במלואו. והרי איך אין לה שם הזה במלואו, עד שנמשך אליה שם ייאי כנזכר, כי מקודם היתה תמר, ולכן ד' זו דאחד הוא רבתי בסוד אותיות גדולות, כי היא בסוד אימא, והרי נתבאר ענין העלאת מ"ן במלת אחד.