תוכן

ט) וסוד ענין זה הוא, במה שנודע, כי המלכות נתמעטה, בסוד חד נקודה בלבד, וירדה עד עולם העשיה. אבל ז"א לא נתמעט ממנו רק ג"ר, שהם בחינת המוחין שבו, ולא נשארו לו אלא ו"ק, כמספר ו' של הויה הרומזת אליו. ולסיבה הנזכרת, הם יורדין אלו הבחינות של זו"ן, שנמשכו אליהם מן הזווג הנעשה ע"י הק"ש מן או"א, וירדו עד הבריאה, וע"כ יש בהם כח ויכולת לעלות אח"כ בעולם האצילות להזדווג שם. ולהיות כי כונתינו היא להמשיך ההמשכות האלה בבריאה, לכן אין אנו ממשיכין עדיין רק המוחין דו"ק, כמ"ש עניינם. ואחר כך בתפלת י"ח בברכת אבות, נמשכות ג"ר עצמן אל ז"א ג"כ כמו שיתבאר שם.