תוכן

מא) אח"כ במלת מלכותו, תכוין אל רחל, שהיא מלכות, ו' רומז אל הז"א, כי רחל היא הנוקבא העיקרית כנודע. ולזה רמזו רז"ל, לבת מלך שהריחה ציקי קדרה. כנודע כי לאה היא דמיון אימא עלאה דאתכסיא. אבל רחל, היא בת ממש, ואומרו שהריחה, כדמיון המריח מרחוק, כי המוחין הנזכר נתעלמו ממנה, כי הרי לז"א עצמו אינם אלא בסוד אור מקיף נעלם. ולכן הצדיקים הנקרא עבדיה, ע"י שמסרו נפשם על קדוש ה' במלת אחד כנזכר, יכלו להמשיך אליה הארה בעלמא בחשאי, אל המוחין שלה, ולא מוחין ממש, וזה נרמז במלת בחשאי. ולכן בתיבה מלכותו, צריך להשפיל ראשו מלמעלה למטה, להורות שממשיך ומוריד הארה הנזכר למטה עד רחל כנזכר.