תוכן
יא) והנה בק"ש של סדר הקרבנות, אנו ממשיכין מן פנימיות א"א. ואח"כ בק"ש דיוצר, אנו ממשיכין מן חיצוניות עתיק כנ"ל, שהוא מקום יותר גבוה ועליון. ואחרי אשר כבר המשכנו די סיפוקו החלק [הא'] הראוי בזווג הזה, אנו מזווגים אותם יחד בתפילה של עמידה.
הרי לך בהדיא, איך מוכרח הוא לומר ב"פ ק"ש לצורך הזווג הנזכר הזה. אמנם שאר הזווגים אשר אינם עולים רק מדרגה א', די להם בהמשכת ק"ש א' בלבד, וכמ"ש בע"ה.
