תוכן

י) ונבאר עתה, הי״ג שנה, בסוד טפת המוחין עצמם, עד שנת עשרים. ויש לי ספק, וכמ״ש בע״ה. והנה כשנולד ז״א, יוצא מעיבור, ונכנס ליניקה. ואז יונק ב׳ שנים, אח״כ נכנסים המוחין, עד י״ג שנה ויום אחד. והנה הם באופן זה, כי הלא בכל פרק ופרק צריך שנה אחת ליכנס והנה ג׳ פרקין יש בנצח, וג׳ בהוד, ושנים ביסוד הרי הם ח׳ פירקין בנה״י דתבונה. ואמנם ביסוד שלה, בהיותו בנוקבא, אינו אלא פרק אחד. ואח״כ פרק ב׳, הוא סוד של העטרה, ואינה נחשבת בכלל שאר פירקין, אם כן הם כלם ז׳ פירקין, והם שבעה שנים. ואותו פרק העטרה, נקרא בחי׳ יום אחד לבד. והנה שבעה שנים ויום אחד, עם ב׳ שנים של היניקה. הם תשעה שנים ויום אחד, שביאתו ביאה כנזכר. כי כבר נכנסו בו כל המוחין. ואמנם כשתסיר מהם שלשה פירקין העליונים, ישאר בן שש שנים ויום אחד, שאז הוא זמן הפעוטות, שמקחן מקח במטלטלין.