תוכן

ב) נמצא, שעתה אין לה מן הש״ע רבוא, רק ק"ן רבוא בלבד. וז״ש, כי יקרא קץ צפור לפניך, כי כשהזווג הוא דרך מקרה, כי אין לה רק ק"ן מן הצפור, כי הצפור בגי׳ שע״ו והש״ע הם הש״ע דאנפוי דאריך והוא״ו רמז אל הפנים עצמם. והטעם, כי הלא התקון הז' הם הפנים, והם כוללים כל הו' תקונים הקודמים אליו, וז״ס הוא״ו שבצפור. ואמנם מכל צפור זה, אינה לוקחת רק ק"ן לבד. וכל זח הוא באימא, לפי שיורדת לתתא. משא״כ באבא.