עבודה באהבה
'דע
את אלוקי אביך ועבדהו' (דברי הימים א' כח, ט).
פירוש, כי עניין העבודה צריך להיות באהבה, ורק עבודה בדרך האהבה היא העבודה המעולה
ומקווה. ויש אהבה תתאה, פירוש, הנרגשת במידות,
והיא על ידי קבלת טובות. אבל עיקר האהבה היא אהבה עילאה, שהיא למעלה מהמידות
ונרגשת רק בשכל חזק כמו מושכל ראשון, והיא החזקה שבאהבות, כמו אהבת אב לבנו
וכדומה, ואהבה זו נקראת "ידיעה", דהיינו, שיודע את אהבתו אליו ואין נתלה
כלל בקבלת טובה, כי אפילו במתייסר הימנו ואינו מקבל ממנו שום טובה, מכל מקום לא
יסתפק כלל באהבתו מחמת ידיעתו החזקה שלא שייך בה שום הרהור.
וזה
ענין הנסיונות בעולם הזה להצדיקים שמסוגלים לגלות באדם אהבה הנרצית הזו, וזה ענין
'על כל פשעים תכסה אהבה' (משלי י, יב),
דהיינו, כי שום הרגש בעולם לא יוכל לפעול ולהטיל איזה ספק באהבה, ודו"ק. וזה
שנצטוינו 'דע את אלוקי אביך' (דברי הימים א' כח,
ט) 'וידעת
היום והשבות אל לבבך' (דברים ד, לט), וזה כל הנתמצה
מהרפתקאות שבעולם הזה.
וטרם שנתגלה זאת האהבה, נפתח לישראל מבוא לבוא אליו בדרך ברית האהבה, כמו שני אוהבים שכורתין ברית על כל פנים שלא יסתר, שבעבודה זו זוכים לידיעה באהבתו, ודו"ק.