תוכן

למהר"ם אלשיך ז"ל א) יחבר וישלב אלו השמות יחד, שהם אהי"ה אל"ף ה"י יו"ד ה"י. אל"ף למ"ד פ"א, ה"י יו"ד, יו"ד וי"ו דל"ת, ה"י יו"ד, שהוא אהי"ה פשוט, ומלוי, ומלוי המלוי. וזה סדר שלובו: אאַ לֹלֹ פַפַ לַהַ מַיַ דַיַ פַוַ אד אֹ הַהַ יַיַ יוַדֹ הֹ יֹוַדֹ וַיַ וַ דַלַתַ יֹ. הַיַ יַוֹדֹ הֹ. אל"י, בגימטריא א"ם, והוא כנגד אהי"ה במלוי מלויו, כתר שבבינה. וגם אל"י אלף מן אהי"ה, למ"ד ג' יודי"ן מן המלוי של אהי"ה, והיו"ד כנגד עשרה אותיות המלוי. וכן בהוי"ה דס"ג שהוא עדיין בו"ק הבינה. ואח"כ אל אחורים למתקם. כי מלוי אלי בגימטריא קע"ד, כמספר אחורים דס"ג שהם קס"ו. וח' אותיות מן העשר הרי קע"ד, כי השתים העודפים הם באל"ף למ"ד מן אלי, ומן קע"ד הנזכר יוצאים ב' שמות אלהי"ם, והם בגימטריא קע"ב, ועם ב' הכוללים קע"ד, כי נמשך ענין אחורים דזו"ן, ואחר כך למטה במקום שירדה למטה ונפרדה במקומה. אל"ף למ"ד יו"ד (גימטריא) ר"ה, הרי המשכנו שפע חיות מלמעלה למטה, כדי להלביש בזה ע"י ציור האותיות, א' (גימטריא) כ"ו. ל' (גימטריא) לו, שהיא י' ו' כ'. והי' הרי ע"ב, והרי זה פנימי אל הקודם. ציור אחר א' (גימטריא) כ', ל' (גימטריא) כ"ו, והי' הרי נ"ו. והכולל הרי נ"ז. והרי זה הוי"ה, של יו"ד ה"י ו"ו ה"ה. ציור שלישי, א' (גימטריא) כ', ל' (גימטריא) ד"ו, והי' הרי מ'. וע"ה הרי מ"א. כי חוזר אל מקורו הראשון, הוא אל"י בגי' מ"א. ָ ַ ֵ .