תוכן

ו) יחוד אחד, בנוי על תיקון פרצוף החכמה, ולכן כלו הוא בסוד שם י"ה, כמו שתראה לקמן. פרצוף חכמה ידו דו וו הרי מ"ב. י"ה יוד הה (גימטריא) ל' כ"ו וד' אותיות, יו"ד ה"א כ"ו. יו"ד ה"י ל"ה כ"ו וי' אותיות דס"ג, בינה הכלולה בחכמה, הרי קל"ג. גיכ"ק שעולה עד חיך החכמה, ששם הוא נמתק המר למתוק. והכל חיך החכמה. ג' (חיך) מלכות שבחכמה. י' חיך הת"ת. כ' חיך דבינה, ק' חיך דחכמה הג' לפי שהמלכות היא ה' אחרונה, ועם ג' אותיות יה"ו הרי ההוי"ה, וי' בת"ת הויה במלוי י' אותיות, ועוד לפי שאותיות הלשון דטלנת הם ה' אותיות, וידוע כי ת"ת הוא הלשון המכריע. זשסר"ץ שהם אותיות השיניים, שהם ל"ב נתיבות חכמה שבת"ת, כמנין השיניים שהם ל"ב, גם אלו הם ה' אותיות, הרי י', וכ' בבינה, כי ממ"ב אותיות ההוי"ה, הכ"ח מהם שהם אותיות מלוי המלוי, הם בחו"ב, י"ד בחכמה, וי"ד בבינה, וה' אותיות של המלוי הוא בת"ת, והד' אותיות פשוטות של ההוי"ה עצמה הם במלכות, וכ"ח הוא חך, וכח, הכף במלואה בגימטריא ק'. חכמה שבבינה בינה (וכף) חית בחכמה, י"פ ח' הם פ', א"כ כ"ף היא ק', וח' היא פ' הרי ק"פ, והוא"ו הצריכה לעשות קו"ף, היא הח' עצמה, כי ו' עם חו"ב, הם ח', ו' ופ' וק', י"ה. יוו"י א, יו"י, הגג הוא הראשונה כתר שבחכמה, לפי שהיו"ד היא חכמה, והקוץ שלה הוא כתר שלה, והי' לבדה היא חכמה, היא יהו"ה כ"ו, י"ה יהו"ה, הרי ל"ב נתיבות חכמה.