תוכן

טז) כונה ו תכוין להעלות נפשך מן העשיה אל גדר יצירה, באופן זה: דע, כי הנה סוד הכנפים, הם המעופפים ומעלים את האדם למעלה, כנודע כי אין העוף פורח, אלא ע"י כנפיו. והנה הכנפיים בעוף, הם הזרועות באדם. וכבר ידעת, כי חמש חסדים הם מתפשטים בו"ק הגוף. ויש בהם חסדים מכוסים, שהם בשתי הזרועות ובשליש העליון של הגוף. ומשם ולמטה הם מגולים. והנה זהו הטעם של עפיפת האדם על ידי הכנפים שהם הזרועות, ולא ע"י הרגלים, או אברים אחרים. והטעם הוא, לפי שהחסדים אשר בשתי הזרועות הם סתומים, ואינם יכולים להאיר ולהתפשט, וכל דבר היושב בדוחק גדול ובמקום צר, הוא נותן כחו בפנים, ואז מתנועע כאן ולכאן כדי לצאת לחוץ, וע"י אותו הנענוע הוא מתנדנד. והנה אלו החסדים שרשם הם למעלה בדעת, לפי ששם הם שרשם ומקומם. אבל אלו החסדים המתפשטים, הם אורות המתחדשים מהם, ולכן הם רוצים לעלות למעלה עד שרשם שבדעת, כדי לקבל הארה משם, והם מעופפים לעלות למעלה, וכיון שהמקום צר ודחוק, והם רוצים לעלות, הם מעלים את האדם ג"כ עמהם למעלה, וזהו הטעם למה ענין הכנפים הם בזרועות, יותר מבשאר מקומות.