תוכן

טז) ונבאר עתה, איך שם נ"ב שבבינה, נעשה בסוד ק"ב, והוא, כי השם עצמו הוא נ"ב, ואחר כך תקח הה"א הראשונה, ותציירנה בציור ד"ו. וה"א שניה, בציור ד"י. וכן ה"א שלישית, בציור ד"ו. וה"א רביעית, בציור ד"י. והרי כלם עולים בגימטריא מ"ח, ועם נ"ב, הרי מאה ברכאן שבו. וענין ציורים אלו, ביאורם הוא: כי הד' של הה"א, היא סוד הבינה או המלכות, ד' על ו'. וז"ס עבור הא' של זו הוא"ו שבתוך הה"א, ואח"כ הוא זמן היניקה, וזה אינו רמוז בשם, כי אינו נכלל בו, רק משם ממקומו הוא יונק, ואז עדיין הוא בסוד ו', שהיא שש קצוות. או תלת כלילן בתלת, שהם ג"כ ו'. אך עיבור הב' שלאחר היניקה, אז הוא ד' על י', כי אז נשלם לעשרה עם המוחין, וז"ס ציור ד"ו וד"י. כי מעתה צריך לתת בו כח במאה ברכאן אלו, כדי שיועילו אליו אח"כ, ענין ב' העיבורים הנז', ועתה תמשיכם ביסוד הכולל מאה כנז"ל, והרי נשלמו בחי' מיין דוכרין שביסוד הזכר.