תוכן

כ) אח"כ תכוין בסוד הבינה של עתיק יומין, אשר איננה מלובשת כלל בא"א, כנודע וכנז"ל שאינו מתלבש בו, אלא מחסד שבו ולמטה, ותכוין להוריד ולהמשיך ממנה אור, עד מצחא דאריך, אשר בתוכו הוא הדעת דאריך, ובתוך הדעת דאריך, מתלבש היסוד דעתיק יומין, כנז"ל. ואז תכוין כי אור הבינה דעתיק יומין, ימשך וירד דרך חוץ עד המצח דאריך, והיסוד דעתיק אשר לפנים מן המצח, יוציא אורו לחוץ, וזה שבחוץ יכנס לפנים, והם פוגעים זה בזה, ומאירים אור גדול, ואח"כ יורד האור ההוא עד מצחא דאו"א, ומאיר שם אור גדול, ואח"כ יורד עד מצחא דזעיר אנפין, ומאיר שם, ועי"ז אתכפיין הדינים אשר שם, כנודע (באד"ר קל"ו ע"ב) ואז יורד האור ההוא עד העינים דז"א, ועי"ז יש בו כח אל הז"א להסתכל למעלה במצחא דעתיקא, ומקבל אור גדול משם, כנזכר בזוהר (שם).