תוכן

יב) גם דע, כי הה"א ראשונה שממנה יצאו הטעמים, הוא סוד אותה ה"א ראשונה, שיש בנקב ימין דחוטם דעתיקא, כנזכר ביחוד הא', ומשם נמשכים הטעמים, ואח"כ נמשך עד למטה בז"א רוחא דחיי. גם הבן ענין זה, כי (נקודות של) י"ב ווי"ן הראשונים שבי"ב תקוני דיקנא, הם צורת א', שצורתה יו"י, לפי שניקודי ד' ווי"ן הראשונות, הם עגלות (ציור: ו' בחולם, שורוק וחיריק) כנגד י' ראשונה של אות א' הנזכר. וד' נקודי ד' ווי"ן שניות, הם צורת קוים (פתח, קמץ, שוא, פתח) כנגד ו' שבאמצע אות א'. וד' ווי"ן האחרונות הם נקודים עגולים, (סגול, שוא, סגול, סגול) כנגד י' אחרונה של אות א' הנזכר. אבל הנקודים של י"ב ווי"ן, שבתיקון י"ג דדיקנא הנקרא מזלא, הם סוד א' שצורתה יוד כזה א, כי הנה ד' ווי"ן הראשונים,נקודתם הם עגולים (צירה, שוא, קובוץ) כדמות י' ראשונה של א'. וד' ווי"ן שניים, נקודתם בציור קוים, (קמץ, שוא, שוא, קמץ) כנגד הוא"ו. וד' ווי"ן שלשיים. נקודם ג"כ קוים, (פתח,שוא, שוא, פתח) כנגד הדל"ת שבא' המצויירת א, וזה צורתם בנקודתם ובטעמם.
עיין ציור עמ' קכט.