תוכן

יא) ואבאר מעט מזעיר מענין הנז"ל, אעפ"י שאין בו כ"כ צורך אל כוונת היחוד. כי הנה מן אותיות הדלתי"ן אשר בהויו"ת הנז"ל יוצאות הנקודות אל הי"ב נימין לשערי, ולכן אין בהם בכל ארבעה יודי"ן שבכל הוי"ה, רק ד' נקודות אלו, שהם כפולות לשנים. וזה כונת הנקוד שלהם כי נקודות ד' יודי"ן הראשונים, הם חול"ם קמ"ץ והם ב' יודי"ן וא"ו אחת, והם בגימטריא כ"ו, כמנין ההוי"ה. ושני נקודות ארבעה יודי"ן שניים הם שב"א וקמ"ץ. והם בגימטריא הב"ל עם הכולל. ונמצא כי ד' פעמים ל"ו, הם בגימטריא קד"ם. ובכל אחד מהם בגימטריא אל"ה, והאות עצמה הוא יו"ד, וז"ס אלהי קדם. והארבעה יודי"ן שלישיים, הם סגול צירי, והם בגימטריא מ"י שהיא הבינה. וארבעה פעמים חמשים, הם סוד ומאתים לנוטרים את פריו. ומן ההי"ן ראשונים, יוצאים הנקודות, לי"ב ווי"ן שבי"ב תקוני דיקנא הראשונים, ולכן בכל ד' ווי"ן היוצאים מן הוי"ה אחת, יש בהם חמשה נקודות, ב' בכל וא"ו מן ג' הראשונים, וג' נקודות בוא"ו הרביעית. ונמצא שאם תחבר ו' אחת מהשלשה ראשונות, עם וא"ו אחרונה, יהיה בהם חמשה נקודות, כמספר אות ה', שממנה יצאו אלו הנקודות.