תוכן

ו) ועתה נבאר ענין הטעמים והנקודות הנז"ל, הנה נתבאר, כי ג' הויו"ת דמלוי יודי"ן, יש בי"ג חוורתי דרישא חוורא. וכבר נתבאר ענין היודי"ן והווי"ן שבהם. ועתה נשארו אותיות דה"ה בכל הוי"ה מהם. והנה מאות ד', נמשכים נקודות ליודי"ן שבו. ומן הההי"ן נמשכים אל הווי"ן. וכן עד"ז בטעמים. ונבאר תחלה ענין הנקודות, ונתחיל ביודי"ן, הנה בהוי"ה ראשונה, יש בה ד' יודי"ן. ומאות ד' שבו, יצאו ונמשכו ד' נקודות אל ד' יודי"ן שבשם זה. ולכן תנקד כל יוד ויוד מאלו הארבעה, כל א' מהם, בחול"ם וקמ"ץ, שהם שתי הברות. וד' יודי"ן של הוי"ה השנית, נמשכים בהם ד' נקודות, מאות ד' שבהוי"ה זו השנית, והם כל יו"ד ויו"ד בשב"א קמ"ץ, והיא הברה אחת לבד, כמו נקודת חול"ם לבד כנודע. וד' יודי"ן של הוי"ה השלישית, נמשכים בהם ד' נקודות מאות ד' שבהוי"ה זו השלישית, והם כל יו"ד ויו"ד בסגו"ל וציר"י, וגם הם הברה אחת בלבד. וכן עד"ז תכוין להוריד הנקודים של י"ב היודי"ן שבנימא הי"ג, מן הג' דלתי"ן עצמם, שבג' הויו"ת הנז"ל ממש, ע"ד הנז"ל. והנה נקודי הווי"ן שבי"ב תקוני דיקנא, הם מן הההי"ן כנז"ל וזה פרטם: מן הה"א ראשונה שבהוי"ה ראשונה יוצאים ממנה ה' נקודות, לארבעה ווי"ן ראשונות באופן זה: כי בג' ווי"ן ראשונות, יש בכל אחת מהם ב' נקודות, שור"ק וחירי"ק. ובוא"ו הרביעית, יש ג' נקודות, והם: שור"ק, חירי"ק, חול"ם. ומן ה"א ראשונה שבהוי"ה שנית, נמשכים ב' נקודות, פת"ח וקמ"ץ לכל אחת מג' ווי"ן הראשונות, שבארבעה השניות. וג' נקודות פת"ח קמ"ץ ושב"א פת"ח, אל ו' רביעית. ומן ה"א ראשונה שבהוי"ה הג', נמשכים ב' נקודות, שהם סגו"ל ושב"א סגו"ל, אל כל אחת מג' ווי"ן הראשונות, שבארבעה השלישים. וג' נקודות שהם סגו"ל סגו"ל ושב"א וסגו"ל בו' הרביעית.