תוכן

א) ונכון לעשותו אחר חצות לילה, בימי החול. וקודם חצות לילה, בליל שבת. והטעם, כי יחוד זה הוא בענין זווג לאה עם יעקב, בהתפשטותם בכל ארך פרצוף ז"א. וענין זה, הוא שוה בלילי החול אחר חצות, ובליל שבת עד חצות לילה. תאמר פסוק זה חדשים לבקרים רבה אמונתך. (איכה ג') ותכוין כי ר"ת 'חדשים 'לבקרים 'רבה, הוא רחל רצה לומר: כי אחר חצות לילה עד הבקר, מתחדשת לאה, ונגדלת, ונמשכת למטה, ולוקחת מקומה של רחל, ונקראת רחל ממש. וז"ס ויהי בבקר והנה היא לאה. (בראשית כ"ט) וזהו 'חדשים 'לבקרים 'רבה 'אמונתך, שמתחדשת עד הבקר, ונעשית רבה וגדולה ונקראת רחל. ותכוין כי ר"ת כל הפסוק, הוא בגימטריא רל"ט. ותכוין בזה, כי תחלה היתה לאה בסוד אחור, למעלה מן החזה, עם ז"א שהוא ישראל. ולהיות לאה בחי' דינים, כנודע נקרא אלהי"ם. ובפרט בהיותה באחור, אז שם לאה שהוא אלהי"ם, הוא בבחי' רבוע. לפי שהוא סוד אחור, והנה רבוע של אלהים פשוט הוא בגימטריא ר' מן רל"ט הנזכר. והנה עתה מתפשטת פב"פ בבחי' רחל ג"כ, שאז הוא שם יה"ו במלוי אלפי"ן, שהוא בגימטריא ל"ט של רל"ט הנזכר.