תוכן

א) אל הנזכר, מיוסד על פסוק 'שניך 'כעדר 'הקצובות. (שיר ד') והנה ר"ת ג' תיבות אלו הם שכ"ה, והם ש"ך נצוצין הבאים מלמעלה אל ז"א. ואח"כ באים לנוקביה בכתר שבה, וכן סופי תיבות ג' תיבות הנז' הם כת"ר. והנה סוד שכ"ה ניצוצין אלו בנוקביה, הם ה' שמות אדנ"י. וסודם בז"א הם כך: כי ד' פעמים ע"ב שבד' הויו"ת כנודע, הם רפ"ח. ועם ל"ב נתיבות חכמה, הרי ש"ך. וכללות ה' בחי' אלו הם שכ"ה. ואיתא בזוהר באדרת נשא דף קל"ב ע"א, וז"ל, א"ר חזקיה וכו', מסתכל הוינא, וארו חמית נהורא יקירא דבוצינין עילאין, נהיר וסליק לתלת מאה וחמשה ועשרין עיבר, וחד חשוך הוה אתסחי בההוא נהורא וכו'. וסוד ד' פעמים ע"ב הנזכר הוא כך: הוי"ה דע"ב דיודי"ן בחכמה שבו. והוי"ה דס"ג עם עשר אותיותיה יהיו ע"ג, בבינה שבו. והוי"ה דמ"ה עם מספר כ"ו של ההוי"ה פשוטה יעלה ע"א בת"ת שבו. והוי"ה דב"ן אחוריים פשוטים שלה, יעלו ע"ב במלכות שבו.