תוכן

ה) ועתה תכוין לזווג, ג' מיני זווגים, שהם: יהו"ה אהי"ה, יהו"ה אלהי"ם, יהו"ה אדנ"י. ותתחיל תחלה לזווג הזווג הא' שהוא באו"א, ותכוין שאו"א יֳהֳוֳ"הֳ אָהָיָ"הָ. אח"כ תכוין להוריד שתי אותיות, הֳ"יֳ וֳ יֳ"וֳ של יה"ו הא', של הבל הפה המקיף, מנוקד כלו בשב"א קמ"ץ כנזכר, ותורידם ותמשיכם בשם ההוי"ה שהוא אבא, כדי לעורר אותו אל הזווג, ולכן תכוין שגם זו ההוי"ה שבאבא, נקודה עתה כל אות ממנה בשב"א קמ"ץ ג"כ, כמו ההבל הנזכר. ואח"כ תכוין להוריד מן פנימיות זה ההבל, שהוא בחי' חצוניות החוטם, ותכוין להוריד שם אָהָיָ"הָ הא שבשלשתם, המנוקד כלו בקמ"ץ כנז"ל, ותמשיכהו באימא, בשם אָהָיָ"הָ שבה. לעוררה גם היא אל הזווג. ואז תכוין, שגם זה האהי"ה דאימא, נקוד כלו בקמ"ץ. ואח"כ תכוין בשם הֳיֳ וֳ יֳ וֳ, של יה"ו הא', שהוא הבל הפה, ותכוין כי יש בו ב' בחי' של הב"ל: אחד הוא באותיותיו עצמם, שהם בגימטריא הבל. וכן בנקודם, שהם שב"א קמ"ץ בכל אות מהם, שהם גם כן עם כללותם בגימטריא הב"ל הב' כנז"ל, ותכוין כי מן שני הבלים אלו, נמשך התעוררות לאו"א, שהם יהו"ה אהי"ה הנזכר, כדי שיזדווגו יחד. ואח"כ תכוין להעלות נשמת הצדיק ההוא שתרצה בסוד מ"ן, ותכוין לעורר (המקום שבאותו אבר) של אדה"ר שבו נאחז ותלוי נשמה זו, ותחבר נשמתך ג"כ עם נשמתו, כנז"ל בתחלת היחודים, ואז תחבר ותשלב ב' שמות או"א יחד כזה: יֳאָהֳהָוֳ יָהֳ"הָ.