תוכן

ט) הרי קרח היה, כנגד המחלוקת הא', כשיצאו הגבורות בתוקף ובחוזק ומחלוקת, כשנתמתקו הגבורות, ונשארו למעלה בקדושה לנוקבא דז׳׳א, היא מחלוקת הלל ושמאי. וז״ש, מחלוקת דאתתקן, וסליק ולא נחית, שעולה, וסופה להתקיים שם בקדושה, ולא לירד בגיהנם. ואתקיים בארח מישר. כי אותה שאינה מתמתקת אינה נמתקת למטה בדרך ישר, אלא הולכת לאחורי החצון, לאחורי הז׳׳א, ששם החצון, והיא נוטלת דרך אחור. אבל מחלוקת הלל ושמאי, היה מאותה הבחי', שיורדים דרך מישור שכל כונתו של שמאי כשהיה חולק, היה להגביר שם הקדושה בנוק׳ דז״א. ולכן שמאי עולה קפ״ד קס״ו, שהם אחוריים דע״ב וס״ג, וכלם בלאה ורחל הם, כי אלו ואלו דא״ח.